נער קנדי בן 15 עולה לבד על אוטובוס.
נוסע 5 ימים ולילות. יורד בלוס אנג'לס. במשך הימים הבאים
הוא מסתובב לפני הכניסה לאולפני דיסני. מקווה שמישהו
יבחין בו ויכניס אותו פנימה. השנה היתה 1948. הנער הוא
ריצ'רד וויליאמס. והתשובה היא לא. אף אחד מעובדי דיסני
לא אמר לו "בוא תיכנס". ובכל זאת יש סופטוב.
ידיד משפחה הסתכל בתיק הציורים של וויליאמס. התרשם מהאובססיביות
שלו עם דמויות דיסני. התקשר למחלקת יחסי ציבור של
האולפנים. זו הזמינה את הנער לסיור בן יומיים והוציאה
מזה סיפור צבע לעיתונות.
עכשיו, 54 שנים אחרי הביקור הזה,
יצא לאור ספרו של וויליאמס "ערכת ההישרדות של האנימטור".
342 עמודי
24 X 28 ס"מ. ספר ויזואלי מאד.
המון ציורים הממחישים, בעצם, תובנה של אמן אנימציה יוצא
דופן. בפשטות ובליווי סיפורים מהנים המדגישים משמעויות,
מתוארת בספר "השיטה". התמצית המזוקקת של הנסיון,
זה שהצטבר מאז שנות השלושים של המאה העשרים, ביצירת
הקסם של תנועה אמינה ומרגשת. כדרכן של התיחסויות אינטיליגנטיות
למהות, יש בספר, מאחורי ה"איך עושים", הרבה
יותר. הוא מציע עקר- ונות יסוד מעשיים לחשיבה ויזואלית.
לתהליכי יצירה. לפיתוח תובנה תקשורתית. ולא פחות חשוב
– הספר
מאתר הרגלים יומיומיים מיותרים ומספק תחליפים בריאים.
למשל – גם אתה מצייר עיגול סביב
סיפרה? הספר מגדיר את ההרגל כבזבוז זמן על קישוט וגם
כמונע שימוש בעל משמעות בסימון כזה. בהמשך מתואר איפה
יש הצדקה להדגשה כזו של סיפרה. כמו בסימון "מצבי
מפתח" בסיפור. כאשר זיהית אצלך כמה הרגלים סתמיים
כאלה, אתה נוכח כמה קל לפשט וליעל את העבודה בלעדיהם.
הספר תומחר בשכל. מחיר סטודנטיאלי.
ככל
הנראה זה הולך להיות ספר היסוד לכל משתמשי אנימציה.
הן ליוצרים בכל תחומי האנימציה והן למעסיקיהם. ככזה,
הוא מספק שפה בינלאומית אחידה, פשוטה ויעילה.
ריצ'רד
וויליאמס הגיע לשיא תהילתו בשנת 1988, כאשר זכה ב"אוסקר"
על עבודתו כבמאי האנימציה בסרטו של זמקיס "מי הפליל
את רוג'ר רביט". בשני העשורים שקדמו לשיא הזה היה
וויליאמס כוכב בעולם הפירסום. חלק נכבד מתוך 246 הפרסים
הבינלאומיים בהם זכה הוענקו לו עבור פרסומות. ביניהן
הפירסומת המרהיבה לוודקה סמירנוף, עם מסע הרכבת הטרנס
סיבירית דרך נופים ותרבויות, והפרסומת ל"של",
עם אסדת קידוח בים סוער.
בתעשיית הקולנוע הבריטית ובין יוצרי
אנימציה הוא נערץ, בין היתר, בזכות "הגנב והסנדלר".
סרט אנימציה בן כשעה וחצי שהפקתו התחילה בשנת 1964.
מיסטיקה ופנטזיה נוסח ספרי "אלף לילה ולילה".
סרט מסוגנן, מתוחכם ומופלא באנימציית אופי מורכבת. תנועה
שהיא שיא ביצירת עבודת שחקן אמינה.
במשך
24 שנים השקיע וויליאמס ב"הגנב והסנדלר" את
כל הרווחים של הסטודיו שלו בככר סוהו, לונדון. כל ההכנסות
מפרסומות מקטעי אנימציה לסרטים ארוכים (ביניהם כותרות
סרטי "הפנתר הורוד" בכיכוב פיטר סלרס),
מזוכה ה"אוסקר" שלו "קריסטמס קרול"(1972)
ומעבודות אחרות. סצינות בסרט שופרו ולוטשו שוב ושוב
כאשר וויליאמס מביא ללונדון "מאסטרים" מותיקי
וורנרס ודיסני. תוך כדי עבודה על הסרט, העבירו אלה כיתות
אמן לצוות שלו. מעניקים להם מן הנסיון, הידע והתובנה
שצברו תוך יצירת אבני היסוד של קלאסיקת האנימציה. מ"שלגיה"
ועד באגס באני. הצלחת "רוג'ר רביט" הביאה לוויליאמס
הצעות למימון 3 שנות ההפקה אשר, להערכתו, נדרשו לו לסיום
"הגנב והסנדלר". ההערכה הזו התעלמה מן ההרגל
בן 24 השנים לשפר וללטש כל הזמן. וויליאמס לא סיים את
הסרט במועד. המממנים, בהתאם לחוזה, לקחו לו את הסרט.
העבירו אותו לאולפן היחיד שהיה מוכן לגעת בעבודת חייו
של וויליאמס. עשו בו שינויים מטופשים למדי והוציאו אותו
לבתי הקולנוע כ"הגנב, הסנדלר והנסיכה". כצפוי,
הסרט נכשל בקופות. וויליאמס כבר היה אז בגלות. סגר את
הסטודיו. חזר לקנדה. עבר לעסוק באהבתו השניה – נגינת
ג'אז.
עברו כמה שנים עד שאוהביו ומעריציו
הרבים הצליחו לשכנע את וויליאמס לחזור מן הגלות. מאז
1995 הוא עורך כיתות אמן אינטנסיביות. 3 ימים כ"א.
בעיקר למקצוענים. הביקוש כל כך גדול שצריך למהר להרשם(ולשלם
900$) כדי שיהיה סיכוי להצטרף לכתת אמן כזו. התגובות
מלאות התלהבות. מגדירות את הידע הנרכש כ"הארה"
וכ"גילוי". בין אם כתת האמן נערכת בארה"ב,
בצרפת או בהונג קונג.
הספר "ערכת ההישרדות של האנימטור"
הוא המשך של כיתות האמן הללו. תמצית התובנה שרכש וויליאמס
בעשרות שנות יצירה ובסיוע כמה מגאוני האנימציה הבידורית,
אותם הוא מרבה לצטט בספר. כמו האמירה של גרים נטוויק,
מי שיצר את בטי-בופ ונתן חיים לשלגיה של דיסני: "אנימציה...זה
הכל עניין של תיזמון....וריווח שלבי התנועה....(הפסקה
ארוכה)...מוזררר.... שהאמריקנים....היו אלה שגילו את
זה...".
מתוך (31) אותות 259 - מרץ 02.
