אולפני
אנימציה חדשים
בעקבות הקמתם של
אולפני Sony Imageworks ו-LucasFilm Animation, מביא
כפיר רם סקירה של ההתפתחויות בשוק האנימציה הממוחשבת
העולמי
מאת: כפיר רם
04.04.03
פריחתה
של האנימציה התלת-מימדית הביאה בעשור האחרון להקמתם
של אולפנים חדשים המתמחים בסוג זה של אנימציה. פיקסאר
ו-PDI/Dreamworks
היו הראשונים, ואליהם הצטרפו בשנים האחרונות BlueSky
("עידן
הקרח"), DNA
("ג'ימי
ניוטרון") ואחרים. בשנה האחרונה הצטרפו למירוץ
שני אולפנים חדשים: Sony
Imageworks ו-LucasFilm
Animation (שההכרזה הרשמית על הקמתו יצאה לפני מספר
ימים).
כניסתם
של שני אולפנים חדשים לשוק האנימציה העולמי היא חדשה
מספיק מעניינת בפני עצמה, אבל זהותם של האולפנים הללו
היא שהופכת את העניין למסעיר: גם Sony Imageworks וגם
LucasFilm Animation הם בנים לאולפני-ענק המתמחים בסרטי-אפקטים.
Sony
Imageworks היא חברת-בת של אולפני Sony המצליחים, שהוציאו
תחת-ידם בשנים האחרונות להיטי ענק כגון "ספיידרמן",
"גברים בשחור", "המלאכים של צ'ארלי"
ועוד.
LucasFilm Animation היא חברת-בת של LucasFilm, אולפן
הסרטים של ג'ורג' לוקאס, שבבעלותו גם בית האפקטים הגדול
והמפורסם בעולם, ILM.
LucasFilm ו-ILM הוציאו תחת-ידם את הקלאסיקות הקולנועיות
"מלחמת הכוכבים" (על המשכוניה וקדימוניה),
"אינדיאנה ג'ונס" והמשכיו, "ווילו והנסיכה"
ועוד.
ILM אחראים על האפקטים ברוב שוברי הקופות של העשורים
האחרונים, מ"אי.טי.", "בחזרה לעתיד"
ו"שליחות קטלנית", דרך "פארק היורה",
"רוג'ר ראביט" ו"פורסט גאמפ", וכלה
ב"טיטאניק", "הארי פוטר" ו"הענק"
הממשמש ובא.
כששני
אולפנים בסדר גודל כזה נכנסים לשוק הקטן של סרטי אנימציה
בתלת-מימד, השוק חייב לעבור טלטלה עזה. חשוב
להבין: לא מדובר על החלטות קטנות משקל.
שני האולפנים השקיעו עשרות מיליוני דולרים בהקמתן של
מחלקות האנימציה החדשות, במטרה ברורה להתחרות בפיקסאר
ודרימוורקס.
שני האולפנים יוצאים לקרב כשהם מצוידים בטובי האנימטורים,
ובפסגת הטכנולוגיה.
בשני האולפנים יצרו סרטונים קצרים כמבחן ליכולות המערכת:
ILM יצרו את "Work
in Progress" המדהים ו-Sony את "ChubbChubbs"
המשעשע.
והחשוב מכל: שני האולפנים מתכוונים להוציא מדי שנה-שנתיים
סרט אנימציה באורך מלא, בהשקעה תקציבית עצומה ותוך הקדשת
מירב המשאבים של אולפני-האב.
להתפתחות
מרעישה זו יש להוסיף עוד שלושה גורמים חשובים:
דיסני הודיעו זה מכבר, שמעתה יתמקדו גם הם באנימציית
תלת-מימד (בלי קשר לשותפות שתמשיך או לא עם פיקסאר).
אולפנים קטנים נוספים ממשיכים לקום בארה"ב ובאירופה
(צרפת, ספרד, איטליה), והם מפיקים סרטי אנימציה ממוחשבת
בתדירות הולכת וגוברת (למשל "ג'ונה",
"קאינה",
"דלגו",
"פינוקיו
3000", "היער
המכושף" ועוד).
פיקסאר ודרימוורקס הודיעו, כל אחד בנפרד, שקצב יציאת
סרטיהם יואץ מסרט כל ארבע שנים לסרט חדש בכל שנה.
כלומר:
אם עד עכשיו הורגלנו לסרט תלת אחד, מקסימום שניים בכל
שנה, הרי שמעתה אנו צפויים לסרט חדש בכל חודשיים!
נשאלת השאלה, האם יש ביקוש לכמות כזו של סרטי אנימציה
(ואנו לא לוקחים בחשבון את סרטי האנימציה הקלאסית שעדיין
ממשיכים לצאת)?
סקר בנושא שנערך לאחרונה בפורום האנימציה הפופולארי
CG-Char
מצביע על רוב קטן ואופטימי (59 אחוז) שמרוצה מההתפתחויות
ומצפה לעתיד נפלא, מול מיעוט גדול ופסימי (41 אחוז)
שמנבא התרסקות קרובה ו/או חוסר עניין ציבורי.
מה
שברור בכל מקרה, הוא שבטווח הקצר, בין אם אתם אנימטורים
במקצועכם ובין אם אתם רק חובבי אנימציה, העתיד נראה
ורוד: יותר סרטים פירושם יותר עבודה ויותר הנאה.
לגבי
הטווח הרחוק - נו, לפחות נישאר עם פיקסאר...
